|
|
בכדי להבין את גודל הנזק שיכול להיגרם על ידי כך שאדם דן בפזיזות את חבירו, צריך להתבונן בדברים המובאים להלן בשם הבעש”ט נ”ע: כאשר מדברים דיבור לא טוב אודות אדם מסוים, או אפילו רק חושבים עליו,”מחשבה לא טובה, זה יכול להזיק לווזהו שאומר הפסוק, “אל תשית ידך עם רשע כלומר שבית דין של מעלה אומרים לרשע – שהוא השטן אשר עולה ומקטרג על בני אדם: הלא אתה עד אחד, היכן איפוא העד השני? ואז בשעה שיהודי מדבר או חושב מחשבה לא טובה על אותו האדם שהשטן מקטרג עליו, הוא מצטרף לשטן והם נעשים שני עדים, וזהו מה שכתוב: “אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס”. ולא רק שהואמזיק לחבירו בשעה שמדבר או חושב מחשבה לא טובה, אלא הוא גם מזיק ,לעצמו וכמו שכתוב בספר לקוטי מוהר”ן בשם הבעש”ט – שכפי שהוא דן את חבירו כך דנין אותו וכמו שמבואר גם בשמואל ב` פרק י”ב שכך אמר נתן הנביא לדוד המלך, וכל הנגעים אדם רואה, חוץמנגעי עצמו ועל כן יכול להיות שאותם המעשים שראה אצל חבירו ובגללם הוא דן אותו לכף חובה, בעצםהוא בעצמו נגוע בהם יותר מחבירו, אלא שעל עצמו הוא מלמד זכות כי “על כל פשעים תכסה אהבה” ומפני אהבתו העצמית, הוא אינו רואה את עצמו חייב. וזהו שאמר הלל הזקן להגר שבא להתגייר: “מה דעלך שנוא לחברך לא תעביד”, כלומר כמו שאינך רוצה שמישהו יצביע על הרע שבך, כך גם לא תעשה לחברך, וכשתקיים זאת תגרום הצלה גדולה לך ולחברך ויתקיים בכםהפסוק: “לא הביט און ביעקב”. (ספר דרך מצותיך מצות אהבת ישראל).
המקור בפרשה: “ואלה המשפטים”. “דרש בר קפרא: מנא לן הא מילתא דאמור רבנן הוו מתונים בדין“, דכתיב: “ואלה המשפטים”, וסמוך ליה: “ולא תעלה במעלות על” מזבחי” (סנהדרין ז` ע”ב). ניתן לומר שזהו מה שממשיך הפסוק ואומר “אשר לא תגלה ערותך עליו”, היינו שלא תגרום שתתגלה ערותך על ידי זה שתדון את חבירך לכף “חובה. וזהו גם כן מה שאמרו רז”ל שם:”מכאן לדיין שלא יפסיע על ראשי עם קודש שיהי` נזהר בכבודן של עם קודש.
נושאים בפרשה
“אם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו“
רמז נפלא – שכל מצותיו ית` הן כפקדון אצלנו לשומרם, ואם נגנבו או נאבדו“ בידינו, היינו כשנתעצל בקיומם, אנו חייבים בתשלומם. וזהו שנאמר: “אם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו” (שלה”ק) מלאתך ודמעך לא תאחר”. כתב הרב מנחם הבבלי: כלל גדול, שהבקשה והתפלה” והוידוי כשהם בדמע – לא תאחרלהפיק רצון, שברית כרותה היא ששערי דמעה לא ננעלו, לכןמלאתך ודמעך לא תאחר. (שלה”ק)
“כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה“
זה התעוררות – כשאדם יראה חומרו תועה, שישיב אותו ויקח קל וחומר: אם על” שורו וחמורו של אויב צותה תורה להשיבם, איך לא ישיב החומר שלו להקב”ה. אם ראית חמור שונאך רובץ תחת משאו, משום צער בעלי חיים אמרה תורה עזוב תעזוב עמו, ואם על בהמה חסה התורה, אדם שחייו חייםנצחיים איך לא יחוס על עצמו כי אין הקב”ה חפץ במיתתן של רשעים כמו שכתוב:”כי לא אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחיה”. (שפתי כהן מגורי האריז”ל)
“לא תהיה לו כנושה“
א. “מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר: “אם כסף תלוה את עמי” ב. כל הנוגש את העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו – לא מעות ולא מטלטלין עובר בלא תעשה שנאמר: “לא תהיה לו כנושה”. ולנכרי, יש אומרים שמצות עשה לנגוש ולהצר לו שנאמר: “את הנכרי תגוש”, זו מצות עשה ולא רשות
|