יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנוֹ,

 זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד, תַּלְמִיד חָכָם,גָּדוֹל בְּתוֹרָה  וּבְיִרְאָה,  מִזֶּרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְיִרְאַת חֵטְא,

כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵאתָ זִוּוּגוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן,  לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, כָּל אֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁתַּמְצִיא לִי לְזִוּוּגִי יְהֵא

אִישׁ טוֹב, אִישׁ נָאֶה בְּמַעֲשָיו, בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּעַל חֵן, אִישׁ מַשְׂכִּיל וִירֵא אֱלֹהִים, רוֹדֵף צְדָקָה  וְגוֹמֵל חֶסֶד. וְלֹא יְהֵא בּוֹ שֵׁמֶץ פְּסוּל וּמוּם וּפְגָם, וְלֹא יְהֵא כַּעֲסָן וְרַגְזָן,

רַק בַּעַל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רוּחַ, בָּרִיא וּבַעַל כֹּחַ.

וְאַל יְעַכֵּב אַכְזְרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִיםוּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם    וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם  

 לְעַכֵּב אֶת בֶּן זוּגִי הַהוּכַן לִי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּחַסְדְךָ יָצַרְתָּ עוֹלָמֶךָ וּבָרָאתָ אָדָם וְעָשִׂיתָ לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְצִוִיתָנוּ לִישָׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים וְהֶחְמִירוּ עֲבָדֶיךָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא לְאַחֵר מִצְוָה זוֹ. וְיַעַן חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא תְּלוּיִים כִּמְעַט בָּאִשָּׁה,  וּבַּעווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא בֲּעַלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָדַעַת אֵיזוֹ רְאוּיָה כְּדֵי לְקַיֵם מִצְווֹתֶיךָ, לָכֵן בְּלֵב נִשְׁבָּר בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ אָב הָרַחְמָן וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלוֹקַי וֵאלוֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלַי וְתַזְמִין לִי בַּת זוּג נָאָה יִרְאַת ה’ וּבַעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת וּבַעֲלַת מַזָּל טוֹב וְטוֹבַת שֵׂכֶל וּמוּצְלַחַת וּמְבֹרֶכֶת כִּי בָּזֶה אוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי טִרְדָּה.

וְהָיָה הַנַּעֲרָה אַשֶּׁר יְדַבְּרוּ לִי עָלֶיהָ וְהִיא רְאוּיָה וְיֵשׁ לָהּ יִרְאַת ה’ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַזָּל טוֹב וְהוֹגֶנֶת לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּחוֹן עָלַי וְתַטֶּה לִבִּי לִגְמוֹר הַדָּבָר בְּאֹפֶן שְׁנּוּכַל לְקַּיֵם מִצְווֹתֶיךָ וְטוֹב לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא. אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים רַ’חוּם חַ’נּוּן שׁ’וֹמֵר תּ’וֹמֵךְ מַ’צִּיל יָ’שָׁר פּ’וֹדֶה (*יכוין השם רח”ש תמי”ף) עָזְרֵנִי עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתְךָ, חָנֵנִי וַעֲנֵנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי (*יכוין שם ארארנ”א) כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה (*יכוין אוכ”ף אזבוג”ה) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְּיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

(* את השם לא מוציאים ח”ו בפה, רק במחשבה).

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּפַרְנָסָתִי וּמְזוֹנוֹת וּפַרְנָסַת בְּנֵי בֵיתִי עִם מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסַת כָּל עָמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מֻכְתָּרִים וּמְאֻמָּתִים וּמֻצְדָּקִים בְּיָדְךָ, וְאַל תָצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה, הַקְּדוֹשָׁה וְהַרְחָבָה. וּתְהֵא מְלַאכְתִי וְכֹל עֲסָקַי לִבְרָכָה וְלֹא לַעֲנִיּוּת, לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת, וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדִי. וְאֶהְיֶה מִן הַמּוֹעִילִים וּמַשְׁפִּיעִים טוֹב לְכֹל אָדָם תָּמִיד, וּתְמַלֵּא יָדִי מִבִּרְכוֹתֶיךָ וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, כִּי אַתָּה יְיָ בֵּרַכְתָּ וּמְבָרֵךְ לְעוֹלָם. עֵינֵי כֹּל אֵלֶיךָ יְשַֹבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתֶּן נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הַעֲתִירוּ אֶל יְיָ בַּעֲדִי וּבִגְלָלִי, יָרִים קַרְנִי וְיַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, לְמַעַן אוּכַל לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם אָמֵן: (שערי דמעה)

בספר יוסף אומץ (אות תפד): תפלה זו קבלה מרבינו תם: “האומרה בכל יום, אני ערב בדבר שלא יארע לו שום פגע רע בכל אותו יום ויצליח בכל דרכו“.

בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל, שֶׁתַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁאַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכַי וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, הֵן מִלִּיסְטִים שֶׁלֹּא יַזִּיקוּני; הֵן מִשֵּׁדִים, הֵן מִלִּילִין, הֵן מֵאִישׁ וְאִשָּׁה מִכָּל דָּבָר רַע; הֵן מֵחֶרֶב וְדֶבֶר, הֵן מֵרָעָב, הֵן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַהוֹלְכִים וּבָאִים לָעוֹלָם. מִן הַכֹּל יַצִּילֵנִי אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בִּי, לֹא בְּגוּפִי וְלֹא בִּמְאוֹדִי וְלֹא בְּזַרְעִי.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי.

(ויאמר שלש פעמים)    אֲדֹנָי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה

(ושלש פעמים)          אֲדֹנָי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ

(ושלש פעמים)          אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה | הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ

(ושלש פעמים)              הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָרֵא  בָּהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

(ושבע פעמים)          לִישׁוּעָתְך קִוִּיתִי אֲדֹנָי. לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית אֲדֹנָי.

(ושבע פעמים)          גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב

כָּךְ אַצְלִיחַ בִּדְרָכַי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ בְּעָבְרוֹ הַיַּרְדֵּן עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה עִם הַכְּנַעֲנִי וְשָׁב בְּשָׁלוֹם לְאַרְצוֹ.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, “כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ”, שֶׁנֶאֱמַר: הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה”.

וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתֶךָ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶאֱמַר: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְנֶאֱמַר: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה’. וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשׁוֹב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרַאֲךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבְמִדּוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ.

וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ [-מהשם יתברך] וּמִן הַחֵטְא, אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת, מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר השם מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וגו’. וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר, ה’ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, וְאִם בְּכָבוֹד, הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶאֱמַר: וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ?! וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה – “מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח”: נִמְצָא הַכֹּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים, לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ וִינַשַּׂאֲךָ הַמָּקוֹם.

עַל כֵּן אֲפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף, וְעֵינֶיךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ, וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ, וְאִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ, וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד.

בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם, וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ, אַל תַּעֲנֵהוּ בְקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תְּחַפֵּשׂ בַּאֲשֶׁר לָמַדְּתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ, וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה. וְהָסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִּבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְטַהֵר רַעְיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלְךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר וְלֹא תֶחֱטָא, וּבָזֶה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים, וּתְפִלָּתְךָ תִהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶאֱמַר: תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.

תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ וְלֹא תִפְחוֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאוֹל עַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.

זו התפילה קדושה ונוראה לביטול הגזירות אולם ידוע אמרת חז“ל ש“תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה“ ולכן יש לפעול גם בדרכים אלו לביטול הגזירה בעזרת ה` למשלוח תרומות התקשרו:02-5828284

שמירה לילד מכישוף ומעין הרע קח כלי חרס חדש תקנהו מן היוצר בכל מה שירצה וגם מסגרת הנקרא קפ”ל שיהיה חדש ופתוח ופעם ראשונה שירחצו הילד קח אותם המים ושים באותו כד והניחוהו תחת המטה שהיולגת שוכבת עליה והמסגר תניח על המטה עצמה פתוח, ואם ח”ו יחלה הולד או יארע לו שום היזק קח המסגרת הנז` וסגור עליו כלומר אצלו ותניחהו אצלו ואז יהיה בטוח בעה”י שלא יוזק ולא יארע לו שום היזק בעולם סכ”י.

לעקור כישוף או עין הרע או מקרה רע יקח מים חיים שתוקים בכלי ושים בספל ואמור עליו את אלו הפסוקים בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור ז”פ אז ישיר משה וכו` עד רמה בים ז”פ. אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לו. באר חפורה שרים כרוה נדיב העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ז”פ.