הרב משה ובר 2017-09-11T19:10:48+00:00
הגה``צ רבי משה ובר זיע``א מסייע ליהודי להניח תפילין בכותל המערבי
הרב ז"ל בצעירותו
הרב משה ובר בכתיבת כתובה
הגאון הרב משה ובר בלימוד תורה
מקבל דולר לצדקה מידיו הקדושות של כ``ק האדמו``ר מליובאוויטש נשיא דורנו זיע``א

הגה"צ רבי משה ובר זצ"ל

זקן המשפיעים ובעל ספר "ירים משה"
 נסתלק ביום ח"י אדר א` ה`תש"ס
נטמן ב"חלקת הרבנים" שבמעלה `הר המנוחות`

הולדתו

ביום ה` בכסלו תרע"ד נולד רבי משה בירושלים שבין החומות, לאביו הגאון רבי פנחס לייביש זצ"ל. השם "משה" הוענק לרבינו על שם זקנו הקדוש בעל ה"ישמח משה" זצ"ל. בהיותו בן שנתיים ימים, נתייתם מאביו, ואימו הצדקנית מרת חווה, התמסרה לחינוכו והשרישה בו אהבת תורה וחסד. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, ובה מילא כריסו בש"ס ובפוסקים ביגיעה עצומה ועמל מלוא כוחו בספרי חסידות, כאשר לימודו מביאו לידי מעשה, עבודת ה` בקדושה ובטהרה.

 היה מקושר מאוד לכ"ק האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל, וע"פ הוראתו נתמנה בעודו צעיר לימים כמשפיע בישיבה הגדולה "תורת אמת". התוועדויותיו היו לשם דבר ומאות אברכים מכל החוגים דבקו בו ונהנו ממנו עצה ותושייה. עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, נתקשר לחתנו וממשיך דרכו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, שמינהו למשפיע ראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים.
היה מקורב ביותר לצדיקי ירושלים בדורו, שלא זזו מלחבבו. כשחלה בדלקת ריאות קשה בעודו אברך עול ימים, הכריז מוהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל, מרא דארעא דישראל, על תענית חצי יום בכולל שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה נודעה לו מהרה"ק רבי שלמה מזוויעהל זצ"ל ששלח את נכדיו ללמוד עמיו בחברותא. במשך שנים לא ידע איש, שהכולל לאברכים שהחזיק רבינו, מתוקצב ישירות ע"י רבי שלומק`ה זיע"א.
יחיד ומיוחד היה במידת החסד ואת כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו הדל בשכונת בתי אונגרין, שזכה לכינוי "מלון ובר", פתוח היה לרווחה לכל נאנק ונדכה ביום ובלילה, כשזוגתו הרבנית מרים ע"ה עומדת לימינו ומכינה מטעמים עבור האורחים הרבים. היה מכתת רגליו למרחקים לעזור לזולתו והיה מקרב כל אדם בסבר פנים מאירות. בדוכן התפילין ליד שריד בית מקדשנו ובמקומות נוספים, השיב רבים מעוון בחביבותו הייחודית ואהבת ישראל חסרת הגבולות שהייתה טבועה בנפשו, והמוני יהודים קיבלו ממנו הדרכה צמודה בתורה ועבודת ה`, ולהבדיל – אף במילי דעלמא.


נולד בירושלים לפנחס לייבוש, תלמיד של רבי חיים מבריסק, ולמרת חווה, בתו של אלימלך פרלמן. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס. למד בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד. בשנת תרפ"ט, 1929, פגש את האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון כשביקר בארץ. מאוחר יותר מינה אותו הרבי ל"משפיע" בישיבה. האדמו"ר הבא, הרב מנחם מנדל שניאורסון מינהו ל"משפיע" ראשי לחסידיו בירושלים. בעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת תשי"ז 1957, שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו, הרב בנימין קליין, לקבל את פניו בשדה התעופה.

כאשר חלה הרב ובר בצעירותו בדלקת ריאות קשה, הכריז רבה של העדה החרדית בירושלים, רבי יוסף צבי דושינסקי, על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". היה מקורב גם לאדמו"ר רבי שלמה מזוויהל, ששלח את נכדיו ללמוד עמו בחברותא ומימן בסתר את הכולל לאברכים שהרב ובר עמד בראשו.

האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן נהג ללמוד את כתבי אדמו"רי חב"ד מפי הרב ובר. האדמו"ר רואה ברב ובר את אחד מרבותיו בתורת החסידות.

פעילותו

הרב ובר עסק רבות במצוות גמילות חסדים ביתו בן שני החדרים בשכונת בתי אונגרין זכה לכינוי "מלון ובר", לאחר שהתארחו בו חסרי בית ומרי נפש. הוא גייס כסף עבור משפחות נזקקות ועבד עם הרב משה אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב, וכן עם הרב שלמה אליעזר מרגליות מירושלים בחלוקת צדקה.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת העבירה קבוצת רבנים בראשותו שיעורי תורה בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה.

בשנת 1967, לאחר שהכותל המערבי הוחזר לידיים יהודיות, הקים הרב ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, דוכן להנחת תפילין הפועל עד היום ברחבת הכותל המערבי. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר הבית לדעת פוסקים רבים ואף הציב שומרים שיפקחו על כך.

בשנותיו האחרונות, הרב ובר הקים ועמד בראש ישיבת "בארה של מרים", על שמה של רעייתו, ללימוד תורת הקבלה.

מורשתו

בין התלמידים שהוחזרו על ידו בתשובה ניתן למנות את: הרב שלום ארוש, הרב תדהר אילון, ראש ישיבת "שמן ששון" ומחבר הספרים "עץ התדהר", הזמר והיוצר דדי בן-עמי, הרב שלמה עופר, וכן הרב עידו יצחק ארליך-ובר, עורך העלון השבועי "שמעו ותחי נפשכם", שבו תורת רבי משה ובר, וממשיך הדרך של רבו בתחום ההחזרה בתשובה. הרב עידו ארליך-ובר הוסיף לעצמו את שם משפחתו של הרב ובר.

הרב ובר היה חשוך ילדים. אחיו היה רבי זלמן, ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו, בעלה של אחותו, היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא.

בח"י באדר ה`תש"ס נפטר ונטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" בהר המנוחות

ספריו

  • "ירים משה" – על חמישה חומשי תורה, פרקי אבות, ומסכתות בש"ס. הספר יצא לאור בהוצאה מחודשת במרץ 2016, לקראת מלאות 16 שנים לפטירתו
  • "ילקוט אמונה וביטחון" – פרקים ביסודות האמונה היהודית
  • "שמעו ותחי נפשכם" – לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע

ספרים שנכתבו אודותיו

  • אריה ארליך: ״עבדי משה״ – הביוגרפיה של הרב ובר
  • הרב עידו ובר-ארליך: ״והאיש משה״ – לקט סיפורים והנהגות מחיי הרב ובר