שעון חורף ושעון קיץ בישראל: למה מזיזים את השעון ואיך מסתגלים

פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, מגיע הבוקר שבו מתברר שהשעון בטלפון זז מעצמו, והשעון במטבח עדיין מראה את השעה הישנה. המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף הוא אירוע קבוע בלוח השנה הישראלי, אבל מאחוריו מסתתרים היסטוריה ארוכה, ויכוחים ציבוריים סוערים ושאלות של בריאות, כלכלה ודת. וגם, כמובן, האתגר המעשי של הורים שמנסים להסביר לפעוט למה עכשיו צריך ללכת לישון כשבחוץ עדיין אור.

למה בכלל משנים את השעון

הרעיון שמאחורי שעון הקיץ פשוט: בחודשי הקיץ השמש זורחת מוקדם מאוד, ורוב האנשים עדיין ישנים כשכבר אור. הזזת השעון בשעה קדימה ״מעבירה״ שעת אור אחת מהבוקר המוקדם אל הערב, כשרוב האנשים ערים ופעילים. כך נוצר ערב ארוך ומואר יותר.

הטענה המסורתית בעד שעון קיץ הייתה חיסכון בחשמל, משום שבערבים מוארים נדרשת פחות תאורה. בעידן המודרני, שבו חלק גדול מצריכת החשמל מגיע ממיזוג אוויר וממכשירים, השאלה כמה חשמל נחסך באמת שנויה במחלוקת. עם זאת, נטען שיש יתרונות נוספים, כמו פחות תאונות דרכים בשעות הערב ויותר זמן לפעילות פנאי ולמסחר.

בחורף, כשהימים קצרים, החזרה לשעון הרגיל מאפשרת שהבוקר לא יהיה חשוך מדי, במיוחד לילדים שיוצאים לבית הספר.

הרעיון אינו חדש. מדינות שונות אימצו שעון קיץ כבר במחצית הראשונה של המאה העשרים, בין השאר בתקופות מלחמה, כשהחיסכון בדלק ובחשמל נחשב חיוני. מאז, כל מדינה קבעה לעצמה את הכללים, ויש מדינות שוויתרו על המעבר לגמרי ונשארות בשעה אחת קבועה כל השנה.

הוויכוח הישראלי

בישראל, הנושא היה במשך שנים רבות אחד הוויכוחים הציבוריים הסוערים. אחת הסוגיות המרכזיות הייתה הקשר בין מועד המעבר לשעון חורף לבין ימי הסליחות ויום הכיפורים. בעבר נהגו להקדים את המעבר לשעון חורף כדי שהצום יסתיים מוקדם יותר בשעון, והתפילות בסליחות לא יחייבו קימה בחושך מוחלט. מנגד, רבים טענו שהקדמה כזאת מקצרת את הקיץ שלא לצורך ופוגעת בציבור הרחב.

לאחר שנים של ויכוחים, נחקק חוק שקבע מועדים קבועים יותר ותקופת שעון קיץ ארוכה יותר, בדומה למקובל במדינות רבות באירופה. כיום המעבר מתבצע בדרך כלל באביב ובסוף אוקטובר, לפי הכללים שבחוק. מכיוון שהכללים עשויים להשתנות, כדאי לבדוק את המועד המדויק בכל שנה.

הוויכוח הזה משקף מתח מוכר בחברה הישראלית בין שיקולים דתיים, כלכליים ואיכות חיים, והפתרון שנמצא הוא דוגמה לפשרה שהתקבלה בסופו של דבר על רוב הציבור.

מה קורה לגוף כשהשעון זז

הגוף שלנו פועל לפי שעון ביולוגי פנימי, המכונה מקצב צירקדי, שמושפע בעיקר מאור ומחושך. כשהשעון החיצוני זז פתאום בשעה, השעון הפנימי לא מתעדכן מיד. התוצאה יכולה להיות קושי להירדם, עייפות בבוקר, ירידה בריכוז ולעיתים גם מצב רוח ירוד, למשך כמה ימים.

המעבר לשעון קיץ, שבו ״מפסידים״ שעת שינה, נחשב בדרך כלל לקשה יותר. המעבר לשעון חורף, שבו ״מרוויחים״ שעה, קל יותר לרוב המבוגרים, אבל דווקא אצל ילדים קטנים הוא עלול לגרום להשכמות מוקדמות מאוד.

למי שסובל מבעיות שינה, ממחלות כרוניות או נוטל תרופות בשעות קבועות, כדאי להתייעץ עם הרופא כיצד להתאים את לוח הזמנים לשינוי השעה.

גם נהגים כדאי שיהיו ערניים במיוחד בימים הראשונים שאחרי המעבר. עייפות מצטברת וחשיכה בשעות שבהן היינו רגילים לנסוע באור עלולות להשפיע על הריכוז בכביש. מומלץ להקפיד על שינה מספקת, להאט מעט ולשים לב להולכי רגל, במיוחד לילדים שחוזרים מבית הספר ומהחוגים.

איך מכינים את הילדים

ילדים, ובמיוחד תינוקות ופעוטות, רגישים במיוחד לשינויים בשגרת השינה. אחת השיטות המומלצות היא להזיז את שעת השינה בהדרגה, ברבע שעה בכל יום, כמה ימים לפני המעבר. כך השינוי מתחלק לצעדים קטנים והגוף מסתגל בקלות רבה יותר.

גם האור משחק תפקיד מרכזי. בשעון חורף, כשמחשיך מוקדם, כדאי לעמעם אורות בבית לקראת השינה ולהימנע ממסכים. בבוקר, חשיפה לאור יום, למשל ארוחת בוקר ליד חלון או הליכה לבית הספר, עוזרת לגוף להבין שהיום התחיל.

הנה כמה טיפים מעשיים לשבוע המעבר:

• להזיז בהדרגה את שעות השינה והארוחות
• להקפיד על שגרת ערב קבועה ורגועה
• לפתוח תריסים בבוקר ולצאת לאור יום
• להתאזר בסבלנות, ההסתגלות לוקחת כמה ימים

השפעות על סדר היום המשפחתי והדתי

המעבר בין השעונים משפיע גם על סדר היום של המשפחה. זמני כניסת השבת ויציאתה, זמני תפילות וזמני הדלקת נרות נקבעים לפי השמש, ולכן בשעון החורף השבת נכנסת מוקדם יותר בשעון. משפחות שומרות שבת צריכות להתארגן להכנות מוקדמות יותר בימי שישי, ובמקומות עבודה רבים מקובל לסיים מוקדם.

גם חוגים, שיעורי עזר ופעילויות אחר הצהריים מושפעים. בשעון חורף, כשמחשיך מוקדם, כדאי לחשוב על בטיחות הילדים בדרך הביתה, להקפיד על בגדים בהירים או אביזרים מחזירי אור ולתאם הסעות כשצריך.

במקביל, הערבים הארוכים בחורף הם הזדמנות לזמן משפחתי בבית: ערבי משחקים, קריאה משותפת ובישול יחד.

השעונים בבית ובטכנולוגיה

רוב המכשירים החכמים מעדכנים את השעה אוטומטית, אבל לא כולם. שעוני קיר, שעונים ברכב, תנורים, מיקרוגל ושעוני שבת דורשים עדכון ידני. במיוחד שעוני שבת, שמפעילים תאורה ומכשירים, כדאי לבדוק לפני השבת הראשונה שאחרי המעבר, כדי שלא תגלו שהאור כבה שעה מוקדם מדי.

כדאי גם לבדוק מכשירים רפואיים ביתיים שמתוזמנים לפי שעה, ותזכורות לנטילת תרופות. טעות של שעה אחת עלולה להשפיע על מינון שצריך להינתן בזמן קבוע.

לסיכום, המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף הוא חלק מהשגרה הישראלית, עם היסטוריה של ויכוח ציבורי ופשרה. ההבנה למה הוא קיים, איך הוא משפיע על הגוף ואיך מתכוננים אליו, הופכת את הימים שאחריו לקלים יותר. כמה הכנות פשוטות, סבלנות כלפי הילדים ובדיקה של השעונים בבית, וכל המשפחה מסתגלת בתוך כמה ימים.