סבא וסבתא במשפחה של היום: איך בונים שותפות טובה בין הדורות
סבים וסבתות הם עוגן רגשי ועזרה מעשית לא מבוטלת. כך שומרים על יחסים טובים, מגדירים גבולות ומחזקים את הקשר עם הנכדים.
במשפחה הישראלית, סבא וסבתא תופסים מקום מיוחד. הם אוספים מהגן, מארחים בשבתות, עוזרים בחופשות, מספרים סיפורים ומעניקים אהבה בלי תנאים. עבור משפחות צעירות רבות, העזרה של הסבים היא לא פחות מקריטית: היא מאפשרת להורים לעבוד, לנוח ולנשום. אבל לצד היתרונות, הקשר בין הדורות מעורר לא פעם גם מתחים. הבדלי השקפות על חינוך, גבולות לא ברורים ועייפות של הסבים עצמם עלולים לייצר חיכוכים. איך בונים שותפות טובה שמשרתת את כולם, ובעיקר את הנכדים.
הערך של הקשר בין נכדים לסבים
מחקרים רבים מצביעים על כך שקשר קרוב עם סבים וסבתות תורם לרווחה הרגשית של ילדים. סבים מעניקים לנכדים תחושת שייכות, המשכיות וביטחון. הם מחברים אותם לסיפור המשפחתי, לשורשים ולמסורת. עבור ילדים רבים, בית סבא וסבתא הוא מקום של חום ושל חופש, שבו החוקים קצת אחרים והזמן זורם לאט יותר.
גם הסבים מרוויחים מהקשר. הזמן עם הנכדים מעניק להם תחושת משמעות, שמחה ותחושה של תרומה. סבים שמעורבים בחיי הנכדים נשארים פעילים יותר, גופנית ומנטלית, ומרגישים חלק מרכזי מהמשפחה.
להורים, הקשר הזה הוא גם הזדמנות. הילדים זוכים לדמויות אוהבות נוספות, וההורים מקבלים תמיכה שמקלה על העומס. כשהשותפות עובדת היטב, כל שלושת הדורות יוצאים נשכרים.
להגדיר ציפיות מראש
אחד המקורות הנפוצים למתח הוא ציפיות לא מדוברות. ההורים מניחים שסבתא תאסוף את הילדים פעמיים בשבוע, סבתא חושבת שזה רק בשעת חירום. סבא מצפה שיזמינו אותו לכל אירוע, ההורים רוצים שבתות לבד. כשהציפיות אינן נאמרות בקול, האכזבות מצטברות.
כדאי לקיים שיחה פתוחה ומכבדת על הציפיות של כל צד. כמה עזרה הסבים מוכנים ויכולים לתת, באילו ימים ושעות, מה קורה בחופשות ובימי מחלה. חשוב לזכור שהסבים אינם מחויבים לעזור, וגם אם הם עושים זאת באהבה, יש להם חיים, צרכים ומגבלות משלהם.
כדאי לחזור לשיחה הזאת מדי פעם. נסיבות משתנות: הסבים מתבגרים, הילדים גדלים, ההורים מחליפים עבודה. עדכון של ההסדרים לפי המצב החדש מונע מתחים מיותרים.
הבדלים בתפיסות חינוכיות
הדור של הסבים גידל ילדים בעולם אחר. חלק מהשיטות שהיו מקובלות אז, למשל בנוגע לאוכל, לשינה או לענישה, השתנו מאוד. סבתא שמציעה לתת לתינוק לבכות עד שיירדם, או סבא שמאכיל את הנכדים בממתקים לפני ארוחת הערב, עלולים לעורר תסכול אצל ההורים.
העיקרון המנחה הוא שההורים הם אלה שקובעים את כללי החינוך של ילדיהם. עם זאת, חשוב להבחין בין עניינים מהותיים לבין עניינים שוליים. בטיחות, בריאות, תרופות, מושב בטיחות ברכב ומסרים ערכיים מרכזיים הם קווים אדומים שצריכים להישמר גם אצל הסבים. לעומת זאת, שעת שינה מאוחרת יותר פעם בשבוע או גלידה נוספת הם חלק מהקסם של בית סבא וסבתא.
- לבחור בקפידה את הנושאים שעליהם לא מוותרים.
- להסביר את הסיבות לכללים, ולא רק להכתיב אותם.
- לשתף את הסבים במידע עדכני, למשל המלצות רפואיות חדשות.
- להודות על העזרה גם כשיש הערות.
- לשוחח על מחלוקות בפרטיות, לא מול הילדים.
כשהסבים מרגישים שמכבדים אותם ומעריכים את הניסיון שלהם, הם פתוחים יותר לשמוע בקשות ולהתאים את עצמם.
כשהסבים גרים רחוק
לא כל המשפחות זוכות לסבים שגרים בשכונה הסמוכה. יש סבים שגרים בעיר אחרת, ויש שגרים בחו״ל. גם במצבים כאלה אפשר לבנות קשר קרוב, אבל הוא דורש מאמץ מכוון.
שיחות וידאו קבועות, למשל פעם בשבוע בשעה קבועה, יוצרות רצף. כדאי לתכנן את השיחות כך שיהיו מעניינות לילדים: הסבתא יכולה לקרוא סיפור, הסבא יכול להראות את הגינה, והנכדים יכולים להציג ציור או שיר שלמדו. שיחה של חמש דקות עם תוכן עדיפה על שיחה ארוכה ומשעממת.
מכתבים, חבילות קטנות וגלויות הם דרך נוספת לשמור על קשר, והילדים מתרגשים מאוד לקבל דואר בשמם. ביקורים, גם אם הם נדירים, כדאי לתכנן כך שיכללו זמן איכות אמיתי ולא רק אירועים משפחתיים גדולים.
לשמור על הכוחות של הסבים
סבים רבים בישראל הם עדיין עובדים, פעילים ועסוקים. אחרים כבר בגיל מבוגר יותר, עם מגבלות בריאותיות. בשני המקרים, חשוב לשים לב שהעזרה אינה הופכת לנטל. סבתא שמטפלת בשלושה נכדים חמישה ימים בשבוע עלולה להגיע לשחיקה, גם אם היא לא מתלוננת.
כדאי לשאול את הסבים באופן קבוע איך הם מרגישים עם ההסדרים, ולהיות קשובים לסימנים של עייפות. לפעמים כדאי להכניס עזרה נוספת, כמו בייביסיטר או צהרון, כדי להוריד מהם חלק מהעומס. העזרה של הסבים צריכה להיות מתוך שמחה, לא מתוך מחויבות כבדה.
גם ההכרה חשובה. מילה טובה, פרחים בחג, ארוחה משותפת שבה ההורים מארחים או כרטיס תודה שהנכדים כתבו, מראים לסבים שהעזרה שלהם נראית ומוערכת.
להעביר את הסיפור המשפחתי
אחד התפקידים החשובים ביותר של סבים הוא שמירת הזיכרון המשפחתי. הם מכירים את הסיפורים, את השורשים ואת המסורות, והם יכולים להעביר אותם לנכדים. כדאי לעודד את זה ולייצר הזדמנויות לכך.
אפשר לבקש מהסבים לספר על ילדותם, על העלייה לארץ, על העבודה ועל ההורים שלהם. ילדים גדולים יכולים לראיין את הסבים ולתעד את הסיפורים בכתב, בהקלטה או בסרטון. מתכונים משפחתיים, שירים ישנים ותמונות מאלבומים הם אוצר שכדאי לשמר.
פעילויות משותפות, כמו בישול מתכון של סבתא, ביקור במקום שבו סבא גדל או למידה של מלאכה שהסבים יודעים, יוצרות קשר עמוק ומעבירות ידע שאינו נמצא בספרים.
הקשר בין סבים, הורים ונכדים הוא אחד הנכסים היקרים ביותר של המשפחה. כשמגדירים ציפיות, מכבדים הבדלים, שומרים על הכוחות של הסבים ומעודדים העברה של הסיפור המשפחתי, השותפות בין הדורות הופכת למקור של כוח, אהבה ושייכות לכל בני המשפחה.
