חיסכון לכל ילד: איך לבחור מסלול נכון ולהגדיל את הכסף לעתיד
המדינה מפקידה כסף עבור כל ילד, אבל הבחירות של ההורים קובעות כמה יהיה בו בגיל 18. מדריך לבחירת גוף, מסלול והפקדה כפולה.
רוב ההורים בישראל שמעו על התוכנית חיסכון לכל ילד, אבל לא מעטים מהם אינם יודעים בדיוק איפה הכסף של הילדים שלהם מופקד, באיזה מסלול השקעה, ומה הם יכולים לעשות כדי שהסכום שיצטבר יהיה גדול יותר. מדובר בכסף שנצבר לאורך שנים רבות, מהלידה ועד הבגרות, ולכן גם החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע על התוצאה הסופית באופן משמעותי. המדריך הזה מסביר את העקרונות המרכזיים, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת. חשוב לזכור שהכללים המדויקים והסכומים נקבעים על ידי המדינה ועשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק את המידע העדכני באתר הביטוח הלאומי.
מה זו התוכנית ואיך היא עובדת
במסגרת התוכנית, המדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, מפקידה מדי חודש סכום קבוע לחשבון חיסכון על שם כל ילד שמשפחתו זכאית לקצבת ילדים. הכסף נצבר מגיל לידה ועד גיל שמונה עשרה, ומושקע בבנק או בקופת גמל להשקעה, לפי בחירת ההורים.
בנוסף להפקדת המדינה, להורים יש אפשרות להפקיד סכום נוסף, השווה לסכום שהמדינה מפקידה, מתוך קצבת הילדים. ההפקדה הנוספת הזאת מנוכה מהקצבה החודשית שמקבלים ומועברת לחיסכון.
כשהילד מגיע לגיל שמונה עשרה, הוא יכול למשוך את הכסף, בהסכמת ההורים. אם הוא ממתין עם המשיכה עד גיל עשרים ואחת, ניתן מענק נוסף מהמדינה. לכן, בהרבה מקרים כדאי לשקול לא למשוך את הכסף מיד.
חשוב לדעת שלמשיכת הכסף בגיל שמונה עשרה יש כללים שונים מאלה שבגיל עשרים ואחת, ושבמקרים מסוימים, למשל אם ההורים אינם מסכימים, הכסף ממשיך להיות מושקע עד שהילד מגיע לגיל שבו הוא רשאי למשוך אותו בעצמו. כדאי להכיר את הכללים מראש, כדי שלא יהיו הפתעות כשהרגע מגיע.
בנק או קופת גמל
ההחלטה הראשונה היא היכן לנהל את החיסכון: בבנק או בקופת גמל להשקעה. בבנק, הכסף מופקד בדרך כלל בפיקדון בריבית, עם סיכון נמוך מאוד אך גם עם פוטנציאל תשואה נמוך יחסית. בקופת גמל, הכסף מושקע בשוק ההון, עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר לאורך זמן, אך גם עם תנודות.
מכיוון שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, שמונה עשרה שנה ואף יותר, אנשי מקצוע רבים מציינים שלאורך תקופות ארוכות השקעה בשוק ההון הניבה היסטורית תשואה גבוהה יותר מפיקדונות. עם זאת, תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות, וכל משפחה צריכה לשקול את רמת הסיכון שמתאימה לה.
אם ההורים לא בחרו, הכסף מועבר לגוף ולמסלול שנקבעו כברירת מחדל. ברירת המחדל אינה בהכרח הבחירה המתאימה ביותר לכל ילד, ולכן כדאי לבדוק ולבחור באופן אקטיבי.
בחירת מסלול השקעה
בקופות הגמל יש בדרך כלל כמה מסלולים, הנבדלים ברמת הסיכון. מסלול סיכון נמוך משקיע יותר באפיקים סולידיים, ומסלול סיכון גבוה משקיע יותר במניות. יש גם מסלולים המותאמים לגיל, שמורידים את רמת הסיכון בהדרגה ככל שהילד מתקרב לגיל המשיכה, ומסלולים התואמים את ההלכה היהודית למי שמעוניין בכך.
ההיגיון הכללי שאנשי מקצוע מציינים הוא שכאשר הילד צעיר ואופק ההשקעה ארוך, אפשר לשקול רמת סיכון גבוהה יותר, משום שיש זמן להתאושש מירידות. כשהילד מתקרב לגיל שמונה עשרה, ייתכן שכדאי לעבור למסלול סולידי יותר, כדי שירידה חדה ברגע האחרון לא תפגע בסכום.
מכיוון שמדובר בהחלטה פיננסית, מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני או יועץ השקעות מורשה, במיוחד אם אינכם בטוחים איזה מסלול מתאים לכם.
ההפקדה הכפולה: האם כדאי
אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר היא האם להצטרף להפקדה ההורית הנוספת. במבט ראשון היא מקטינה את קצבת הילדים החודשית, אבל לאורך שמונה עשרה שנים, עם הריבית או התשואה המצטברת, ההפרש בסכום הסופי עשוי להיות משמעותי מאוד.
למשפחות שהקצבה חיונית להן לצרכים השוטפים, ההחלטה צריכה להיעשות בזהירות. אבל משפחות שיכולות להרשות לעצמן לוותר על הסכום החודשי הקטן יחסית, ימצאו בדרך כלל שזו אחת הדרכים הפשוטות לחסוך לילדים, משום שההפקדה מתבצעת אוטומטית ואינה דורשת משמעת.
כדאי לדעת שבמקרים רבים ניתן להצטרף להפקדה הנוספת גם בדיעבד, ואף להפקיד רטרואקטיבית לתקופה מסוימת, בהתאם לכללים. כדאי לבדוק את האפשרויות באתר הביטוח הלאומי.
דמי ניהול והשוואה בין גופים
גורם שמשפיע על הסכום הסופי ושלא תמיד שמים אליו לב הוא דמי הניהול. בתוכנית נקבעה תקרה לדמי הניהול, אבל יש הבדלים בין הגופים, ולאורך שנים רבות גם הבדל קטן מצטבר.
בנוסף, כדאי להשוות את הביצועים של הגופים השונים לאורך זמן, ולא רק בשנה האחרונה. אתרים ממשלתיים מפרסמים נתוני תשואות של קופות הגמל, ומאפשרים השוואה. הנה כמה דברים שכדאי לבדוק:
- באיזה גוף ובאיזה מסלול מנוהל החיסכון כיום
- האם ההורים מפקידים את ההפקדה הנוספת
- מה דמי הניהול בגוף הנוכחי
- האם רמת הסיכון מתאימה לגיל הילד
מעבר בין גופים ומסלולים אפשרי בדרך כלל, ולעיתים קרובות ללא עלות.
אגב, אין חובה שכל הילדים במשפחה יהיו באותו גוף ובאותו מסלול. ילד בן שנה וילד בן שש עשרה נמצאים בנקודות שונות לגמרי מבחינת אופק ההשקעה, וייתכן שהמסלול המתאים לכל אחד מהם שונה. כדאי לבחון כל חשבון בנפרד.
לשתף את הילדים
החיסכון לכל ילד הוא גם הזדמנות חינוכית. כשהילדים גדלים, אפשר להראות להם את החשבון, להסביר איך הכסף גדל ולמה חשוב לחסוך לטווח ארוך. ילד שמבין שיש לו חיסכון משלו עשוי לפתח יחס אחראי יותר לכסף.
לקראת גיל שמונה עשרה, כדאי לשבת עם הילד ולדבר על השאלה מה לעשות בכסף: להשתמש בו ללימודים, לחסוך עוד שלוש שנים לטובת המענק הנוסף, או לייעד אותו למטרה משמעותית אחרת. השיחה הזאת היא חלק מההכנה לחיים הבוגרים.
לסיכום, חיסכון לכל ילד הוא כלי חשוב ופשוט יחסית לחיסכון לטווח ארוך. בדקו איפה מנוהל הכסף, בחרו בין בנק לקופת גמל, התאימו את המסלול לגיל הילד, שקלו את ההפקדה הכפולה והשוו דמי ניהול. ובכל החלטה פיננסית משמעותית, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.